מחדשים קשר - תקוה חדשה
חברות וחברים, שלום רב,
לאחר תקופה ארוכה אנו מגישים לכם בהתרגשות רבה את הניוזלטר הראשון של אתגר. ! בזמנים המתוחים האלה אני מקווה שבכל זאת עברו עליכם החגים - הפסח, הרמדאן, הפסחא ועיד אל-פיטר בשלום, בשלווה ובשמירה על קשרים איכותיים עם המשפחות שלנו ועם כל מי שסביבנו.
כמו כל עמותה גם אנחנו עברנו תקופות של עשייה אינטנסיבית יותר ושנים של צמצום והתמודדות עם קשיים לא פשוטים. האמונה בכוחן של שותפויות אפשרה לנו למצוא את הדרך כדי לעבור בהצלחה את השנים הרזות, בהן שנות הקורונה. אותה אמונה הביאה אותנו להתחבר עם שותפים חדשים שאיתם נכנסנו לשלב של גדילה זה כשנה וחצי.
ת האביב היא עונה של התחדשות וגדילה, וגם עבורנו באתגר הביא עימו אביב 2023 התפתחות מרשימה. אנחנו מפעילים כמה תוכניות חשובות ביותר (שעליהן תקראו בפסקאות הבאות), זכינו להכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46א לפקודת מס הכנסה, הכרה המעניקה פטור ממס על תרומות ואנחנו בעיצומו של תהליך לחידוד ולדיוק החזון, הייעוד והאסטרטגיות שלנו. עונבקרוב גם נשדרג את אתר האינטרנט ונקיים מהלכים ארגוניים אחרים, כגון הרחבה של הוועד המנהל. בניוזלטר הזה נציג את צוות "המטבחון" המוביל את הפעילות שלנו יחד איתי: פיל סונדרס, דורה בנדר ודניאלה קהת. לצידנו גם מזכירות חדשה, בת תשעה חברים וחברות, המובילה את היוזמות ואת הפרויקטים העיקריים של תוכנית הפעולה החדשה של אתגר.
עם זאת על מנת להמשיך בדרך החשובה שלנו , להגביר את ההשפעה שלנו, ולחזק את מצבינו הכלכלי, נדרשת מעורבות אקטיבית של כל אחת ואחד. מעורבות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בהשתלבות בעשייה ובתמיכה כספית. בכל אשר תבחרו - תבורכו.
בתודה ובהתרגשות,
מריו
אתגר לנוכח מצב המדינה והאזור
משבר חוקתי עם מחאה חברתית רחבת היקף, הסלמה ביטחונית מוחשית עם נפגעים בגוף ובנפש בשני הצדדים, המשך ההידרדרות בפרמטרים של ביטחון אישי של קבוצות "לא נחשבות" (נשים, ערבים ועוד) – אלה רק חלק מהנושאים הבוערים המזעזעים אותנו כמעט על בסיס יום־יומי בחודשים האחרונים. העתיד נראה שחור, ואין כמעט שבב של תקוה באופק.
ודווקא בגלל כל זה, התפקיד שלנו חשוב שבעתיים! אנחנו פה כדי לייצר ולקדם אלטרנטיבות. כדי לייצר מעט אור, ולהתחבר עם כל הפעילות, הפעילים והארגונים הנוספים שגם הם מחויבים לעתיד טוב יותר. הייחודיות שלנו אינה נובעת מפעולה אינטואיטיבית אלא משימוש בכלים ובתיאוריות של תפיסת "התמרת סכסוכים" (Conflict Transformation) כדי להבין את ממדי העומק ולסמן את היעדים המשמעותיים ביותר להמשך חיינו, גם אם הם אידיאליים לטווח הבינוני והרחוק.
כך, ברור לנו שבלי להמעיט מחומרת המשבר הנוכחי סביב תפקידיה וסמכויותיה של מערכת המשפט, גם אם תהיה פשרה והרוחות יירגעו – המשבר הפנימי האמיתי לא יחלוף. שהרי הסוגיה המשפטית היא רק הסימפטום האחרון של תהליך עמוק יותר הפוקד והמפלג את החברה הישראלית זה שנים רבות. גלגולים קודמים התמקדו בסוגיות אחרות: שהרי הסוגיה המשפטית היא רק הסימפטום האחרון של תהליך עמוק יותר הפוקד והמפלג את החברה הישראלית זה שנים רבות. גלגולים קודמים התמקדו בסוגיות אחרות: "מחאת בלפור", מהלך ההתנתקות, מחאת יוקר המחיה, רצח רבין, תהליך אוסלו, ואפשר להמשיך עוד אחורה בזמן עד למדיניות הקליטה וכור ההיתוך של שנותיה הראשונות של המדינה. משברים קרובים ורחוקים אלו יצרו והעמיקו פצעים ברמה הקבוצתית אל מול החברה כולה או אל מול השלטון. בכל האירועים הקשים האלה אנחנו רואים את הקיטוב הולך וגדל.
ניתוח הדינמיקות החברתיות־פוליטיות במרחב שבין הים לנהר – הן בתוך החברה הישראלית פנימה והן בקשר בינינו לבין הפלסטינים – מביא אותנו לתובנה שעלינו לפעול לשינוי הפרדיגמה השלטת והמובילה אותנו. במקום פרדיגמה של תחרותיות, הפרדה ושאיפה להכרעה (ואם אי אפשר להכריע, אז להרתיע), עלינו לקדם פרדיגמה של הקשבה, של שותפות ושל לקיחת אחריות הדדית על שיפור המצב של כל הקבוצות כולן, ללא יוצאת מן הכלל, בפסיפס האנושי המגוון שלנו.
איך מייצרים פרדיגמה כזו? על ידי עשייה המכוונת לשלושה אידיאלים ייחודיים אך משלימים: תהליך עמוק של פיוס חברתי, טיפוח דינמיקה של חברה משותפת וחשיבה יצירתית להגדרת אלמנטים מקובלים ליצירת אמנה חברתית־חוקתית חדשה שבה כולנו נרגיש מיוצגים ומוגנים.
וכדי להגיע לאותם אידיאלים אנחנו פועלים בדרכים שונות ומרובות. על חלק קטן מן התוכניות שלנו תוכלו לקרוא במייל הזה. במיילים עתידיים נפנה זרקור לפרויקטים נוספים. תקוותנו שהמייל הזה יהווה מקור להשראה ולחיזוק האמונה ששינוי הוא אפשרי - על אף הקושי והמכשולים שבדרך - ושכדאי להשקיע בבניית אלטרנטיבה. המעורבות והתמיכה של כל אחת ואחד מאיתנו חשובות ביותר לאתגר, והערכתנו אינה מכירה גבולות.
"צוות ה"מטבחון
פיל סונדרס
היי לכולם, אני פיל סונדרס, היו"ר החדש של אתגר. אני יהודי בריטי, עליתי לישראל ב־2005, ובשנת 2013 השתקעתי בעיירה צור הדסה, ליד הקו הירוק.
עד מהרה פגשתי פלסטיני יוצא דופן ששמו זיאד סבאטין. זיאד מתגורר בעיירה חוסאן, מעברו השני של הקו הירוק. הוא סיפר לי שהעיירה שלו פיתחה קשר כלכלי הדדי ומועיל עם ההתנחלות החרדית השכנה ביתר עילית.
כשזיאד שאל אותי אם צור הדסה עשויה להיות מעוניינת להצטרף לסימביוזה הכלכלית הזו, אמרתי שכלכלה בלבד לא תספיק לנו - נצטרך גם שיפורים במצב הביטחוני של האזור שלנו. התחלנו את פרויקט "דרך התקווה והשלום" ליצירת קשרים חזקים בין צור הדסה ובין חוסאן במישור הכלכלי, הביטחוני והבין־תרבותי.
עם השנים התחזק והתרחב הפרויקט שלנו, ובמאי 2021 הוכיח את עצמו מודל הדו־קיום שלנו שהיה חזק דיו כדי לשרוד את המלחמה ללא פגע. לאות הוקרה על הצלחה זו הוענק לנו פרס ויקטור ג'יי גולדברג לשלום במזרח התיכון.
המודל גם הציע עתיד אפשרי של ישראלים ופלסטינים לחלוק את הארץ כולה, בד בבד עם שמירה על זהותם המובהקת ועל מאפיינים משלימים. התחלתי לפגוש ישראלים ופלסטינים רבים שדוגלים בפתרון פדרלי לסכסוך הישראלי־פלסטיני, בהם מריו, המנכ"ל של אתגר.
יחד הקמנו פרויקט ששמו "הפורום הפדרלי", ובשנת 2022 החלטנו למזג רשמית את המאמצים שלנו, כאשר "דרך התקווה והשלום" ו"הפורום הפדרלי" נעשו פרויקטים הפועלים תחת המטרייה של אתגר לצד הפרויקטים האחרים של העמותה.
דניאלה קהת
שמחה להציג את עצמי, שמי דניאלה קהת, חלקכם כבר הכיר אותי מאז שאני כאן, פעילה בעמותת אתגר ואחראית על גיוס המשאבים והאסטרטגיה. אני מתרגמת, מגשרת ועו"ד בהשכלתי. שנים ארוכות (מי סופרת) התרכזתי בחוסר השוויון המגדרי אצלנו בכל חלקי האוכלוסייה.
הכרתי את עמותת אתגר, את מריו, מייסד העמותה, ואת תחום התמרת סכסוכים לפני קצת יותר משש שנים. אני רואה בעבודה שעושה העמותה עבודה חשובה שיש לה את הפוטנציאל להביא שלום למזרח התיכון. בלי טיפה של ציניות.
במהלך השנים המשיך מריו לעבוד סביב השעון כדי שיותר אנשים יכירו את הפעילות ואת המציאות שעליה הוא חולם עבור כולנו. בדרכו הוא פגש אנשים נהדרים אחרים שחושבים כמוהו וגם פועלים לשינוי המציאות שלנו. כך שבשנתיים האחרונות אתגר עושה צעדים גדולים של התרחבות והתמקצעות בתחומה.
מתוך רצון להגדיל את העשייה ואת התקציב הדרוש לביצועה אני מחפשת בכל יום דרך נוספת כדי לבסס את העמותה מבחינה כלכלית. זו עבודה קצת פחות רומנטית ואידיאולוגית, אבל היא מחוברת לגמרי למטרות שאתגר הציבה לעצמה. התוכנית השנתית שבנינו כוללת שליחת בקשות לגיוס מקרנות, ממוסדות שונים, מאנשים ועסקים פרטיים – וכל מה שכולנו מכירים מתחום גיוס כספים -
אך לא פחות חשוב לבסס את ההכנסה הקבועה של העמותה. ואם אפשר לשלב בין השניים – עדיף יותר!
לכן, כצעד ראשון אני מבקשת לפתח את תחום הסדנאות, הקורסים וההרצאות של אתגר. אני מאמינה שבתחום הזה אין מקצועית מאתגר וממאגר המרצים שלה שמרכזת שרון גורדון האלופה.
לכן, הצעתי שנשקיע בכיוון זה, והתחלנו להכין את הקרקע. אני מצרפת כאן את המצגת המסבירה את היתרונות של הסדנאות שלנו לכל גוף ולכל ארגון – ואשמח מאוד לעזרתכם בהפצה שלה – במצגת מופיעים פרטי ההתקשרות שלי, ואני אשמח לשוחח עם כל אחד ואחת מכם ולקדם את הנושא הזה.
נוסף על כך אני מתכבדת ומזמינה אתכם ואתכן להיות איתי בקשר כדי לסייע לנו להפיץ את האור בתוך החושך הגדול המנסה להשתלט על המציאות שלנו – אם על ידי הצעה להתנדבות בתחום כלשהו או על ידי תרומה – קטנה או גדולה - בלינק המצורף הזה.
אשמח מאוד להכיר את כל החברות והחברים במפגשים שנקיים בעתיד הקרוב. דניאלה
דורה בנדר
שלום, שמי דורה בנדר, אני מנהלת תקשורת ויחסי ציבור באתגר. אני ישראלית אמריקאית. נולדתי בישראל ועברתי לארה"ב בשנת 1999 כדי לייצג את ישראל בוולט דיסני וורלד – אפקוט. פגשתי את בעלי במהלך התוכנית שלי ולאחר מכן נשארתי בארה"ב 15 שנה.
בשנת 2015 חזרתי לישראל ובחרתי להיות פעילה חברתית בקהילה שלי. בשנת 2020 השתתפתי בסיור במעיינות של חוסאן,שם פגשתי את זיאד ופיל והם הכירו לי את "דרך התקווה והשלום". כך נחשפתי לעבודה המיוחדת שנעשתה באזור. בשנת 2022 "דרך התקווה ושלום" התחבר לאתגר ושילבנו את פעילויות השלום שלנו.
חלק מתפקידי הוא עבודה על בנייה ועדכון של האתר והמדיה החברתית ויצירת חומרים שיווקיים. אני גם מובילה את תהליך המיתוג החדש של אתגר, וזה מאוד מרגש. חלק מהתפקיד שלי, שאני מאוד נהנית ממנו, הוא יצירת קשרים וייצוג אתגר באירועים שונים והשתתפות בכנסים חשובים, יצירת קשרים והצגה של הפעילויות שלנו, כמו גם מציאת שותפים חדשים.
אני גם שותפה פעילה בפרויקט "הפורום הפדרלי" שמביא תקווה חדשה לשינוי ומעורר חשיבה יצירתית לפתרון הסכסוך הישראלי־הפלסטיני. העבודה שלנו מאוד ייחודית; היא מפגישה אנשים, מחברת אותם ובונה דרך לעתיד טוב יותר. אני מקווה שתצטרפו אלינו כדי ליצור את השינוי הזה יחד.
דיווח מפרויקטים נבחרים
דרך התקווה והשלום
"דרך התקווה והשלום" הוא פרויקט הדגל שלנו לקידום התפיסה של חברה משותפת בין קבוצות זהות שונות ולרוב עוינות ביניהן. הפרויקט פועל באזור התפר שבין היישוב הפלורליסטי צור הדסה שבתוך הקו הירוק, הכפר הפלסטיני חוסאן מהצד השני של הקו וההתנחלות החרדית ביתר עילית
הפרויקט הזה הוקם ב־2016 על ידי זיאד סבאטין מהכפר חוסאן ופיל סונדרס מצור הדסה במטרה לשנות לטובה את היחסים בין האוכלוסיות, וליצור מרחב קיום מכבד וראוי יותר לכל התושבים באזור. הם ראו את הפוטנציאל הטמון בשיפור היחסים ולכן יזמו סדרה של מהלכים משולבים לחיזוק הביטחון (בעיקר בנסיעה על כביש 375), וכן את פיתוח הממד הכלכלי (למשל בתחומי המסחר והתיירות למעיינות הטבעיים שבכפר). המהלכים האלה נעשו אבני היסוד בכינון יחסי שכנות מכבדים לשני הצדדים. לשם כך הושקעה עבודה מול מנהיגי הדת ומנהיגי קהילה אחרים ליצירת הלגיטימציה החברתית הדרושה.
עם השנים התרחבו היוזמות גם ליישובים נוספים בסביבה, כגון הכפר וואדי פוכין, שאיתם מצאנו פתרונות חוצי־יישובים ובהם מניעת שפיכה של הניקוז של ביתר עילית וצור הדסה על השדות שלהם,מציאת פתרון יצירתי ומכבד לסוגיית עוצמת קול הכריזה של המואזין של המסגד השוכן בצמוד לאחת השכונות של צור הדסה.
נוסף על היוזמות הללו התחלנו לפתח גם מהלכים להגברת המודעות וההיכרות התרבותית בין האוכלוסיות: בשנה שעברה קיימנו – יחד עם עמותת "בלנד.ער" - קורס ללימוד ערבית בהשתתפות תושבי צור הדסה. בעקבות הלקחים שהפקנו מהקורס הזה בימים אלו אנחנו מפתחים מודל מעט שונה להנגשת שפה לשתי האוכלוסיות.
אנו שמחים מאוד שעקב הצלחת הפרויקט החלו להיווצר יוזמות עצמאיות בתחומים החברתיים והעסקיים, המשלבים את כל האוכלוסיות במרחב, בהן האוכלוסייה החרדית של ביתר עילית. פרויקט כגון "צ'ולנט השייח" שבמסגרתו מתקיים שיתוף פעולה בין יזמים חרדים לבין המסעדה הפלסטינית "הבית הבודד" הוא הוכחה לשינוי היסודי המתרקם והולך מדרום לירושלים.
הנגשת ידע ומיומנויות
אתגר פועלת להפצת הידע והכלים הרבים שיש בידינו בקרב הציבור הרחב. אתגר מבקשת לעשות היכרות עם תחום התמרת הסכסוכים, המכיל ידע מחקרי מקיף וכן כלים מעשיים. זאת, באמצעות שיחות מקוונות, פודקאסטים וסדנאות פרונטליות עם גורמי שטח ועם חוקרים וחוקרות בתחום.
סדרת הפודקאסטים "מה זה?" תפגיש את הקהל עם עולם התמרת הסכסוכים, מושגים וכלים, כגון גישור, צדק מאחה, תודעת פיוס ועוד. סדנאות פרונטליות כוללות תקשורת מקרבת, שיחה מעבר לשכנוע, שימוש במיינדפולנס במצבי קונפליקט ועוד.
נוסף על כך אנו מקיימים הרצאות וחוגי בית שבהם יהיה אפשר להיחשף ולפגוש פנים מול פנים פלסטינים, חרדים וחילונים מכלל קבוצות הזהות המרכיבות את הפסיפס החברתי שלנו והמבקשות למצוא דרכים לחיים משותפים ולגשר על המתחים בדרכים חדשות. כמו כן ניפגש עם חוקרות וחוקרים בתחומי הסוציולוגיה, תרבות, היסטוריה ופוליטיקה מהחברה הישראלית והפלסטינית. ההפריה ההדדית בין תיאוריה לעשייה באה לידי ביטוי משמעותי ביותר במגוון הפעילויות האלה אשר מזינות את הקהל הרחב ואת המשתתפות והמשתתפים בתוכניות השונות שלנו וכל מי שרוצה ללמוד עוד עליהן.
הפורום הפדרלי
הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא אחד הארוכים והעיקשים ביותר המוכרים לנו. בסכסוך הזה נקודות המחלוקת שונות, ולמעט כמה סוגיות "ליבה" (כגון ירושלים והמקומות הקדושים, הפליטים והנכבה, משאבי הטבע), קשה להגיע להסכמה אפילו על כלל הסוגיות שיש לפתור כדי להגיע לשלום המיוחל.
עמדות אנטגוניסטיות רווחות ואף מקצינות ככל שחולף הזמן ומקרי האלימות מתגברים. אצל חלק מהשחקנים – בהם שחקנים בכירים ביותר - אפילו אין הכרה על עצם הקיום הלגיטימי של שחקנים אחרים. בהקשר זה אין פלא שהחיפוש אחר נוסחה שתסיים את העוינות היא משימה חשובה ביותר. מיטב המוחות מתחומי הדיפלומטיה, האקדמיה, הביטחון והחברה האזרחית ניסו וממשיכים לנסות לייצר מהלך גואל. המשותף לרוב הניסיונות האלה הוא ההתבססות שלהם על פרדיגמה של הפרדה בין העמים, זאת אומרת על ההנחה שאין יכולת ואין אפשרות ששני העמים יוכלו לחיות יחד ולממש את זכותם להגדרה עצמית לאומית במשותף. המסקנה היא שדרושה חלוקה גיאוגרפית לשתי מדינות לאום הומוגניות. נוסחאות שונות של תוכניות המבוססות על פשרה טריטוריאלית מלווים את ההיסטוריה של הסכסוך עוד מוועדת פיל בשנת 1936 ועד ימינו. הפרדיגמה הזו היא המנחה את כלל ההחלטות והפרשנויות של החוק הבינלאומי, ובראשן החלטות ארגון האומות המאוחדות. על אף הקונצנזוס הרחב הזה לא נראה באופק פתרון לסכסוך. כל ההצעות לפתרון הסכסוך נכשלו, כל אחת מסיבותיה שלה ובהקשר הספציפי שלה. אבל אחרי אין־ספור ניסיונות במשך יותר מ־80 שנה יש צורך לבחון מחדש את הפרדיגמה ואת הנחות היסוד עצמן ולא להסתפק בניסיונות חדשים "לדייק את הנוסחה".
אחד הפרויקטים הראשונים של אתגר לפני יותר מעשור התמקד בדיוק בכך. תוך שימוש בכלי הניתוח מדיסציפלינת "התמרת הסכסוכים" בחנו את המכשולים העמוקים המונעים פעם אחר פעם לממש את תוכניות השלום. בעקבות ניתוח זה, אשר הוצג בכנס באוניברסיטת הרווארד בשנת 2014, הגענו לתובנה שמההצעות לפתרון נעדרה התייחסות לשתי סוגיות מהותיות: מחד גיסא הקשר העמוק של שני העמים לשטח שבין הים לנהר שבעבורם הוא מולדת ההיסטורית, תרבותית, דתית ולאומית, ומאידך גיסא הצורך לייצר הכרה וקבלת הזהות הלאומית של העם השני, על כל המשתמע מכך.
על כן נוסחה שתהיה בעלת סבירות גבוהה למימוש חייבת לאפשר בו בזמן את רציפות הקשר האיכותי של שני העמים לכל המרחב הגיאוגרפי וכן את מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית של שניהם באופן שוויוני. רוב ההצעות המתבססות על מודל של "שתי מדינות לשני עמים" לוקות באחד מהפרמטרים האלה לפחות, דבר המקשה על יישומן ומאפשר לשחקנים אשר עדיין שואפים להכרעת הצד השני להמשיך במאמציהם.
החיפוש אחר נוסחה חדשנית הוביל אותנו ליזום תהליך של חשיבה יצירתית ולמידה מניסיונן של מדינות רב־לאומיות בעולם הגדול. על כן ב־2020 יזמנו את פרויקט "הפורום הפדרלי" המאחד תחת קורת גג אחת ישראלים ופלסטינים מכל רחבי העולם שהגיעו להבנה כי שינוי פרדיגמה הוא צעד ראשון הדרוש כדי להגיע לפתרון אמיתי של הסכסוך, שיהיה פתרון צודק ובר־קיימה. הפרויקט משלב לימוד מודלים של פדרציות וקונפדרציות מההווה ומהעבר, עם ניסיון להבין את הקשיים האמיתיים ולבחון איך אפשר (או לא) להתאים את המאפיינים הפדרליים למציאות שלנו.
הזמנה למעורבות ולתמיכה
ההתפתחות הארגונית שלנו והתוכניות המוצגות בניוזלטר הזה הן קצה הקרחון בלבד של פעילותה הענפה של אתגר. התמיכה והמעורבות האישית חיוניות להמשך הצלחתנו, כי רק יחד נוכל לשפר את המציאות ולבנות עתיד טוב יותר לכולנו.
המציאות שלנו קשה, והתחושות הכלליות פסימיות למדי בקרב כל הקבוצות משני הצדדים של הסכסוך. כדי לבנות אלטרנטיבה ולייצר אור חדש של פיוס בר־קיימה, הקשבה הדדית והבנת הצרכים העמוקים של כל הצדדים, וכדי להגיע לפתרונות שיעזרו לנו להתגבר על הדינמיקה הכוחנית וייתנו מענה מטיב לכולם – אנחנו זקוקים למעורבות ולתמיכה גדולה ונרחבת יותר.
מעורבות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות:
אנחנו מודים מראש ומעריכים מאוד כל סיוע.
שנדע ימים טובים יותר של חיבור מכבד.